אתמול במסגרת הקורס "מבוא למצבי לחץ וטראומה" אותו אני מלמד במסלול לטראומה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת ת"א, הזכרתי (על רקע תיאור הפרעת הדחק החריפה  – Acute Stress Disorder – הנחשבת לשלב השני בהתפתחות הטראומה מרגע החשיפה לאירוע הטראומתי) את הפסיכיאטר היהודי הנודע, אהרון בק. דיברתי עליו בלשון הווה והדגשתי כי הוא, על רקע עבודתו עם חולים בדיכאון מג'ורי, יסד את התיאוריה והטיפול הקוגניטיבי ותוך כדי כך, חיבר אליה את התיאוריה ההתנהגותית.

אהרון בק, הלך אתמול – 1/11/21 – לעולמו.

מצ"ב מאמר משנת 2005 בו הוא דן בין השאר, ביתרונות של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי על פני הטיפול הפסיכודימי, וקישור לסרטון קצר במסגרתו הוא דן בהחלטתו לעשות שינוי מקצועי: נטישת העקרונות הפסיכואנלטיים לטובת אימוץ שיטת הטיפול קוגניטיבית-התנהגותית עם סובלים חולים בדיכאון מג'ורי (לא רק).

רפרנס מלא של המאמר:

Beck, T. A. (2005). The current state of cognitive therapy. Arch Gen Psychiatry, 62, 953-959. DOI: 10.1001/archpsyc.62.9.953