צפו בעמוד שאלות ותשובות

שאלות ותשובות

נכתב ע"י

טיפול ממוקד או ארוך טווח, במרכזו 'הזוג' הוא 'המטופל', ומטרתו להבין את מאפייני הזוגיות בצל הסימפטומים הטראומתיים מהם סובל אחד מבני הזוג.  

טראומה נגרמת כתוצאה מאירועים רבים (תאונת דרכים, רעידת אדמה, גירושין, חשיפה לקרב, אונס, התעללות פיזית ומינית בילדות ועוד) והיא גורמת לסימפטומים מגוונים ברמה הרגשית, הקוגניטיבית, ההתנהגותית והפסיכופיזיולוגית. כל אלה משפיעים על התפקוד הבינאישי והמקצועי.  

עדויות קליניות ומחקרים מוכיחים שככל שהנפגעים פונים מהר יותר לטיפול (מרגע החשיפה לטראומה), הסיכוי שהטיפול יסייע להחלמה, גבוה יותר. במקרה של חשיפה מתמשכת לטראומה ובמקרה שהיא התרחשה לפני שנים רבות, הטיפול מסייע בהקלה סימפטומתית ושיפור התפקוד. 

באופן כללי ישנן שתי שיטות טיפול. האחת נקראת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי – CBT – והשנייה טיפול פסיכודינמי – PDT. טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב ליעיל, וברור שנכון וצריך להשתמש בו כשהפנייה לטיפול נעשית בסמוך לחשיפה לאירוע הטראומתי (כחודש מרגע החשיפה לאירוע). טיפול פסיכודינמי נחקר פחות ולכן יעילותו פחות ברורה, אם כי ישנם מחקרים המעידים על יעילותו בשלבים הכרוניים של התסמונת. בשתי השיטות, נהוג להשתמש ברמה הקבוצתית.  

חשיפה לאירוע טראומתי כרוכה באיום במוות או איום על השלמות הגופנית ולכן היא מעוררת חרדה רבה לרבות סימפטומים גופניים (למשל, דפיקות לב), קוגניטיביים (כמו, בלבול), רגשיים (פחד) והתנהגותיים (הסתגרות על רקע החרדה מכך שאירוע נוסף צפוי לקרות בקרוב). בשונה אם כן מהפרעת חרדה (Anxiety disorder), הסימפטומים החרדתיים נובעים באופן ישיר מהחשיפה לאירוע הטראומתי. 

אירוע טראומתי כרןך באובדנים. לעיתים מדובר באובדנים בנפש ובאובדן של יכולות גופניות, אך ברוב במקרים, מדובר באובדן הביטחון הקיומי (אקיזסטנציאליסטי). אובדן זה מוביל לתגובות עצב מגוונות הקשורות לפנומנולוגיה של הדיכאון (depression). 

כיוון שמטפלים רבים מציעים טיפול לנפגעי ונפגעות טראומה כדאי שהמטפלים יהיו פסיכיאטרים מומחים שעוסקים בטיפול בנפגעי טראומה, פסיכולוגים קליניים מומחים או עובדים סוציאליים קליניים בעלי תואר שני ועדיף גם בוגרי תוכנית לפסיכותרפיה מוכרת. מעבר לבדיקת ההשכלה הפורמאלית, חשוב להתמקד בניסיונם המקצועי של המטפלים בעבודה עם טראומה. כמו כן, כדאי לשאול על שיטת הטיפול בה הם מתמחים. 

חשיפה לאירוע טראומתי מטלטלת את חייו של האדם ולרוב גורמת לשינויים משמעותיים באיכות חייו וברמת תפקודו. טיפול נפשי מאפשר לקשור בין האירוע הטראומתי ודרכי ההתמודדות של האדם עימו, וע"י כך ליצור משמעות אישית חדשה ביחס לחיים ולאנשים הסובבים אותו. אלה מובילים לשיפור בתפקוד ולהקלה סימפטומתית. 

פסיכיאטר הינו רופא הרשאי לתת תרופות. במצבי חרדה ודיכאון הנלווים לרוב לאירוע הטראומתי, טיפול תרופתי עשוי להקל. פסיכולוג קליני (מומחה) ועובד סוציאלי קליני (בעל תואר שני ובוגר תוכנית לפסיכותרפיה) עברו הכשרה בפסיכותרפיה (טיפול נפשי) שנועדה לסייע בטווח הארוך לנפגעי הטראומה. ברוב המקרים הטיפול הנפשי נעשה במקביל לטיפול התרופתי. זאת ועוד, ההבדל בין פסיכולג קליני ועובד סוציאלי קליני מתבטא בכך שפסיכולוגים קליניים רשאים להשתמש במבחנים פסיכודיאגנוסטיים המלמדים על אישיותו של האדם, יכולתו לבסס קשרים בין אישיים ועוד.  

טיפול קבוצתי מאפשר למספר אנשים המתמודדים עם סימפטומים פוסט טראומתיים על רקע אירוע שחשף אותם לאיום במוות או על השלמות הגופנית, להיפגש ולחלוק את חווייתם, מאפייני התמודדותם וקשייהם. על ידי כך נוצרת תחושת הקלה, תמיכה ויכולת לרכוש בעזרת האחרים, דפוסי התמודדות חדשים ויעילים יותר. 

קיימים סוגים רבים של טיפולים קבוצתיים אך בדומה לטיפול פרטני, מבחינים בין טיפול קבוצתי 'ממוקד' במסגרתו מיושמות טכניקות טיפול מהגישה הקקוגניטיבית-התנהגותית, וטיפול קבוצתי פסיכודינמי בבמסגרתו מיושמים טכניקות פסיכו-דינמיות. בחלק גדול מהמקרים שיטת הטיפול הנבחרת נובעת מאופי המצוקה או ממטרת הטיפול. כך למשל, קבוצת לוחמים שנחשפה לאירוע טראומתי בטווח הזמן המיידי (עד חודש), תטופל לרוב בטיפול קבוצתי 'ממוקד'. לעומת זאת, טיפול קבוצתי פסיכודימי עשוי להתאים לנפגעי טראומה המתמודדים עם המצוקה שנים רבות.   

ראיון פסיכוסוציאלי הינו תהליך המבוסס על שאלות ותשובות שנועדו לסייע למטפלים להכיר את תהליך התפתחותם של המטופלים עד לרגע הפנייה לטיפול. דרך הראיון מתקבלת תמונה באשר לזמן התרחשות  האירוע הטראומתי ומיקומו על ציר ההתפתחות והשפעותיו על התפקוד. כל אלו מסייעים להתאמת שיטת הטיפול.   

לטראומטיזציה משנית ישנן הגדרות מגוונות המיוחסות לאוכלוסיות מגוונות שעוסקות במתן סיוע לנפגעי טרואמה. כך למשל, טראומה משנית (secondary traumatic stress) וטראומה עקיפה (vicarious traumatization)  מיוחסות לאוכלוסיות כמו מכבי אש, משטרה, צוותי רפואה בבתי חולים ועוד,  ותשישות החמלה (compassion fatigue), משוייכת למטפלים בפסיכורתפיה העוסקים בטיפול בנפגעי טראומה. בכל המקרים, המסייעים זקוקים לעזרה במסגרות שונות – הדרכהו וטיפול אישי, ותמיכה במקום העבודה בהובלת מנהלי השירות.  

אם נחשפת לאירוע טראומתי שהוביל להתפתחות סימפטומים כמו חרדה, קשיי שינה, מחשבות בלתי נשלטות על האירוע (ועוד) – שאינם דועכים כעבור מספר ימים או שבועות, פנייה להתייעצות/ טיפול עם איש מקצוע בעל ניסיון בתחום, עשויה למנוע התפתחות של פוסט טראומה (PTSD). חשוב להדגיש בהקשר זה, כי פוסט טראומה מתפתחת בשלבים, ולכן פנייה מוקדמת ככל האפשר, נחשבת כאמצעי מניעה של פוסט טראומה.  

פרסומים נוספים