בין אומנות (לרבות כתיבה), ופסיכואנליזה ישנו קשר מובנה הבא לידי ביטוי אצל פסיכואנליטיקאים רבים. על הרקע הזה נסחפתי בעת קריאתי (בפעם השנייה) את "ספר הדקדוק הפנימי" של דויד גרוסמן שפורסם בשנת 1991 (הוצאת הספרייה החדשה), לעולם הטראומה והדיסוציאציה. כל זאת, על רקע דמותו המרתקת והטראגית של אהרון קליינפלד גיבור הספר. את המחשבות והרגשות שהתעוררו בי בעת הקריאה, ניסחתי לכדי מאמר שפורסם באתר פסיכולוגיה עברית בינואר 2021. המאמר הגיע גם לידיו של דויד גרוסמן שמצא בו עניין רב ואף ביקש את רשותי להעבירו לאריכיון שלו בספרייה הלאומית. כמובן שנעניתי לכך בתחושת גאווה עצומה. באמצעות הקישור תוכלו להתחבר אליו.
